פלילים בחברה הדתית
קיימות סתירות רבות בין דעת הקהל בנושאים מסויימים לבין מה שניתן לקרוא לו – האמת או המציאות. אחת הדוגמאות הבולטות היא השכנוע העצמי הנפוץ מאוד בארץ לגבי קיומה של מה שנקראת – דעת הקהל העולמית שהיא כמובן פיקציה אחת גדולה. אין איגוד של דעת הקהל העולמית, אין לה קיום וכמובן שאין לה השפעה ולמרות זאת אנחנו ממשיכים להתחשב בה ולפחד ממנה. דוגמה נוספת לסתירה שכזו היא בין דעת הקהל הישראלי בנוגע לפשיטה במגזר הדתי לבין המציאות באותו נושא. אם תכנסו לכל דומיין ישראלי של אחסון אתרים או חדשות שמכבד את עצמו ותלחצו על הכותר – 'פלילים' – תגלו שאתם צודקים, או לפחות שמה שאפשר לראות באתרים האלה תומך בדעה שלכם לפיה ישנם פחות פשעים בחברה הדתית והחרדית האדוקה. אך האמת אינה כל כך פשוטה. במאמר הבא נפרט את הגורמים המשפיעים על מה שמגיע לחדשות שלכם ועל המגמות המציאותיות יותר
מהי האמת
האמת היא שאין רישום בשום מקום בארץ – לא במשטרה ולא בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות דתם או מנהגיהם של אנשים עם רישום פלילי. גם לו היה נעשה רישום כזה או בעצם – גם אם נוקטים בו כיום – הוא לבטח אינו רואה אור יום ושמור בחדרי חדרים מכיוון שישנה בעיה אתית בפרסום דוח שכזה. המיתוס על פיו קיימת פשיעה נמוכה יותר בחברות דתיות מאשר חילוניות הוא לא מוכח עובדתית ונוצר כתוצאה מרושם מוטעה. כמו שקשה ללמוד על פעילות ישראל ברצועת עזה מעיתונים ישראליים כך קשה ללמוד על חלוקת פשיעה לפי סוגי אוכלוסייה.